זכויות של נפגעי עבירה לפי חוק זכויות נפגעי עבירה , התשס"א 2001
מאמר מפרי עטו של עו"ד אדי אבינועם, משרד עורך דין פלילי .
סעיף 2 לחוק נפגעי עבירה לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א 2001 מגדיר מיהו "נפגע עבירה" כמי שנפגע במישרין מעבירה מסוג עוון או פשע, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו למעט החשוד, הנאשם או הנידון לפי העניין, כשבנוסף סעיף 2 מגדיר מי נחשב לבן משפחה שלגביו יחול החוק, "בן משפחה"- "בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, בן או בת, אח או אחות".
חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א- 2001 מסדיר זכויותיהם של נפגעי עבירה ובא להגן על כבודם כבני אדם מבלי לפגוע בזכויותיהם על פי דין של חשודים, נאשמים ונידונים.
על פי סעיף 8 לחוק, בין היתר, נפגע עבירה זכאי לכך שיימסר לו מידע לגבי שלבים שונים בהליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע כגון: החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין את החשוד, העמדת החשוד לדין, מועדי דיונים בבית המשפט, הכרעת הדין וגזר הדין והגשת ערעור על פסק הדין. (סעיף 8(א)).
עוד קובע הסעיף, כי נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שביקש זאת, זכאי לכך שיימסר לו בנוסף על המידע שבסעיף (א) גם מידע לגבי כוונה לעכב את ההליך הפלילי וכן מידע הן לגבי האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם והן לגבי פרטיו של הסדר כזה (לרבות הודעה על זכותו להביע עמדתו לעניין זה). (סעיף 8(ב) לחוק).
החוק לא מאפשר לנפגע עבירה להופיע ממש בפני בית המשפט שמובא בפניו הסדר טיעון, ולהביע התנגדותו או הסתייגותו להסדר הטיעון בענין הנאשם, אלא באמצעות "הצהרת נפגע" המועברת בכתב לגוף החוקר או התובע על כל פגיעה ונזק שנגרמו לנפגע בשל העבירה, לרבות נזק גוף, נזק נפשי או נזק לרכוש, כשהצהרתו יכול ותובא לפני בית המשפט בדיון בענין גזר דינו של הנאשם.
ואולם, בפרקטיקה, בלא מעט פעמים מאפשר בית המשפט לתביעה להשמיע במסגרת הראיות לעונש אף את הנפגע עצמו או את בן משפחתו של הנפגע.
זכויות נפגעי עבירה אף כוללים הבעת עמדה בכתב בפני וועדת השחרורים המתכנסת לדון בשאלת קיצור עונש מאסר בפועל שהושת על נאשם שפגע באותו נפגע.
כך גם בפני נשיא המדינה, בעניין בקשת חנינה שביקש נידון שפגע באותו נפגע.
מאמר מאת עורך דין אדי אבינועם, משרד עו"ד פלילי.
אין במאמר זה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי.
עורך דין פלילי 
פינגבק: עורך דין פלילי בראשון לציון | עורך דין פלילי